08-6440200
nisan@nisan-law.co.il

מקרי בוחן

ועדת ההשגות על החלטות ועדת הקבלה לישובים בנגב ובגליל

ועדת הקבלה לישוב הקהילתי גבעות בר דחתה את מועמדות בני הזוג ס', בני הזוג הגישו, באמצעות בא כוחם עוה"ד ניסן סריזדה, השגה על החלטת ועדת הקבלה, במרכז השגה זו ניצבה בקשה לביטול החלטת ועדת הקבלה ליישוב גבעות בר מתוקף החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (תיקון מס' 8) התשע"א-2001. (להלן: "החוק"). וועדת ההשגות קיבלה את ההשגה וביטלה את החלטת וועדת הקבלה.

  1. החלטת ועדת הקבלה ניתנה מכוח סעיף 6 ג' לפקודה:

"ועדת הקבלה רשאית לסרב לקבל מועמד לישוב קהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד:

  • המועמד הוא קטין.
  • המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית בישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין.
  • אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו בישוב הקהילתי.
  • המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה, החלטת ועדת הקבלה לסרב מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור.
  • חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה.
  • מאפיינים ייחודיים של הישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם".
  1. על פי סעיף 6 ג.(ב) לפקודה: "בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א) תתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל הישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסיה בו".
  2. החלטת ועדת הקבלה הבין מוסדית מסתמכת על "אי התאמה לחיי חברה בקהילה מתגבשת מצומצמת, החלטת הוועדה התקבלה, בין יתר, על סמך חוות דעת מקצועית", נגזרת מסעיף 6 ג.(4) לעיל ומסתמכת על חוות דעת מקצועית לכאורה.
  3. החוק הסדיר, באופן פוגעני וחסר תקדים, הקמתן של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים ובהרחבות קהילתיות של יישובים חקלאיים, להן סמכות רחבה ושיקול דעת כמעט מוחלט לקבוע למי להעניק זכויות חכירה בקרקע ציבורית וממי למנוע הקצאת קרקע למגורים. החוק עיגן והסדיר לראשונה מנגנון סינון דרקוני, המעניק כוח רב לוועדות הקבלה לקבוע מי "ראוי" ו"מתאים" למגורים בקרקעות מדינה.
  1. ועדת הקבלה רשאית לדחות מועמד שאינו "מתאים לחיי החברה בקהילה" ומועמד שאינו מהווה חלק מ"המרקם החברתי תרבותי של הישוב" עילות רחבות ועמומות אלו, שלא הוגדרו בצורה ברורה ומפורשת בחוק, מאפשרות לוועדות הקבלה ביישובים לצקת לתוכן תוכן ככל העולה על רוחן, ומותירות מרווח רחב מאוד לשרירותיות ולשיקולים זרים.
  1. החוק פוגע פגיעה קשה וחריפה בזכויות יסוד חוקתיות ובהן הזכות לשוויון, לקניין לפרטיות ולדיור. החוק מסדיר מנגנון לאפליה ולהדרת מיעוטים וקבוצות "שאינן רצויות" בעיני קבוצת הרוב. החוק מעגן ומנציח מצב פסול בו ניתן כוח לקבוצת אנשים פרטיים להחליט מי יתגורר בשכנות להם על מקרקעי המדינה.
  1. החוק מגביל את זכותו של אזרח למשאב ציבורי רב חשיבות – קרקע – באמצעות מנגנוני סינון רחבים ועמומים. הפגיעה הטמונה בחוק אינה עומדת בפסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן היא אינה לתכלית ראויה והיא בלתי מידתית.
  2. קריטריון ה"התאמה החברתית" וקריטריון "המרקם התרבותי חברתי" מעניקים שיקול דעת כמעט מוחלט לוועדות הקבלה, והינם אמצעים פוגעניים, קיצוניים ובלתי מידתיים. יש לזכור כי אין עסקינן ביישובים קטנים מאוד, עבור קהילות מגורים ייעודיות, ואין מדובר ביישובים המחייבים את המועמדים לקבל על עצמם אורח חיים שיתופי של "הקיבוץ הקלאסי", המבוססים על שותפות כלכלית וערבות הדדית. לכן, הלכה למעשה קריטריונים אלו מעניקים כוח בלתי מוצדק לקבוצת אוכלוסיית הרוב, שאיננה טעונה הגנה מיוחדת.
  3. על מנת ליצור איזון בין כוחן הרב של וועדות הקבלה לבין זכויות יסוד חוקתיות ובהן הזכות לשוויון של אזרחי המדינה, קבע המחוקק במסגרת החוק את מסגרת הערר על החלטות ועדות הקבלה במסגרת וועדת ההשגות. וועדה זו הנקראת וועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה לישובים בנגב ובגליל, הוקמה בהתאם לחוק ונגזרת מסעיף 6ב.(ד) לחוק.
  4. לשמחת בני הזוג ס', ועדת ההשגות ליישובים בנגב ובגליל, בישיבתה מיום 09.03.15 קיבלה את ההשגה של בני הזוג כנגד החלטת ועדת הקבלה ליישוב גבעות בר לדחות את מועמדותם לקבלת מגרש ביישוב גבעות בר.
  5. וועדת ההשגות דחתה את החלטת וועדת הקבלה על נימוקיה בדבר חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה וכן בשל היעדר יכולת כלכלית להקים בית בישוב עקב חוסר בשלות וכן בשל העילה כי אין לבני הזוג כוונה לקבוע את מרכז חייהם בישוב.
  6. לאור האמור לעיל, מומלץ למועמדים לישובים קהילתיים וכן למועמדים בהרחבות קהילתיות בישובים חקלאיים, למצות את זכותם להשיג על החלטות וועדות הקבלה שבחלקן מתקבלות ללא שיקול דעת מעמיק, תוך קיפוח זכויות יסוד חוקתיות של אזרחים ותושבי מדינת ישראל.

* המידע המופיע לעיל הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

כתוב תגובה